Skip to content

מדוע המושגים ימין ושמאל מעודדים עצלנות אינטלקטואלית

אפריל 8, 2012

דמיינו שאתם טייסים במטוס שצריכים להנחית אותו נחיתת אונס, מגדל הפיקוח פונה אליכם כדי לייעץ לכם איך להנחית את המטוס ומבקש מכם את הבקשה הבאה: "תארו לי את הערכים של כל המחוונים במטוס שלכם במילה אחת". סביר להניח שהייתם סבורים שפקח הטיסה יצא מדעתו, ועם זאת – דבר דומה כמעט כולם עושים מדי יום ביומו.

מה הקשר בין תמיכה בהתערבות הממשלה בכלכלה, ליברליות חברתית והאמונה בכך שניתן למנוע סכסוכים באמצעים מדיניים בלבד? אם תשאלו אותי אומר לכם שאין לי מושג. אבל כל הדיעות האלה נוטות להיקשר בשיח הציבורי במילה "שמאל". ורוב האנשים שמזהים את עצמם כ"שמאל", מחזיקים כמעט תמיד בכל הדיעות האלה שחוט השני שעובר בינהן הוא דק כשערה.

ניתן לומר כי אותה "צורת חשיבה" עוברת בכל אחת מהתחומים האלה והשוני בין סלי הדיעות של שמאל וימין הוא בעצם בצורת החשיבה שעקבית בין כל אחת מסלי הדיעות, אבל הדברים לא מתיישבים עם המציאות. מפלגת שינוי לדוגמה הייתה מפלגת ימין כלכלית, אבל שמאל מדינית – ואני לא סבור שהרעיונות שלה לא היו קונסיסטנטיים אחד עם השני.

העולם מורכב, וצפוי היה שהדיעות של אדם על איך העולם צריך להיות יהיו מורכבות בהתאם. אבל הסמנטיקה שעוסקת בהגדרה העצמית של בני האדם ביחס לדיעות שלהם היא דלה בצורה עלובה, היא ממקמת את כל בני אדם עם מאות הדיעות שלהם על מאות תחומים שונים על ציר חד מימדי שנע בין שמאל קיצוני לימין קיצוני. הרעיון להגדיר סל כל כך עצום של דיעות במילה אחת דומה לבקשה לדווח על סטטוס של כל המחוונים במטוס במילה אחת.

הגדרות קצת יותר מפורטות של שמאל וימין שעדיין מחביאות הרבה מהמורכבות

הבעיה האמיתית שההגדרות האלה יוצרות צורך עקר לעקביות בין תחומית רק כדי לעמוד בצורך של הגדרה עצמית. נניח שאלמוני כלשהו הוא ימני מדינית ותומך בליכוד – באופן אוטומטי ואפילו מבלי שהוא חושב על זה, הרי שהוא גם תומך בשוק חופשי על פני התערבות ממשלתית רק מתוך הגדרתו כ"ימני".

הבעיה שנוצרת היא בעיית השבטיות, ההגדרה הפוליטית העצמית של בני אדם היא כלי נוסף להשתייכות חברתית ותחושת שותפות. אם כל השמאל מאמין שהסוציאליזם הוא האידיאל הכלכלי, הרי שכפירה של איש שמאל מדיני בדיעה הזו יביא אותו לריחוק משאר "שבט השמאל". וכך נראה שבמקום לגבש דיעות על כל תחום בנפרד רוב האנשים מחזיקים ב"סלים של דיעות" שיוצרות קורלציה מזוייפת בין דיעות שאין להם דבר משותף אחד עם השני מלבד סיבות היסטוריות וסמנטיות שעמדו מאחורי ההגדרות של ימין ושמאל.

הבחירה הזו בין "סלי דיעות" אמנם מפשטת את תהליך ההחלטה עבור רוב האנשים, אבל היא גם מביאה לעצלנות אינטלקטואלית: במקום לקרוא ולחקור על כל תחום פוליטי בנפרד ורק אז לגבש דיעה, אנשים פשוט עושים אקסטרפולציה של סל הדיעות שלהם. בעיניי, כל מי שהדיעות שלו פשוטות מספיק כדי להגדיר אותן במילה אחת כנראה שהן גם לא שוות יותר מדי.

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

10 תגובות
  1. ברוך השב (הגעתי מההודעה בבלוג בתפוז, כמובן). בהצלחה!

  2. יונתן permalink

    לדעתי הבעיה העיקרית היא שהמאה ה-21 מורכבת בהרבה מהמאה ה-20 שאופיינה באידיאולוגית כוללניות.

    קודם כל לאינטרסים של הלאום היהודי התווספו האינטרסים של בעלי ההון והתאגידים שמכחלק מפעילותם משתמשים בלוביסטים על מנת לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הכלכליים שלהם. דת, שלום וביטחון הם רק נתונים כלכליים שניתן לכמת לשקלים על מנת להחליט האם חוק או החלטה פוליטית מסוימת משתלמת או לא.

    מלבד זאת אמצעי התקשורת ובראשם האינטרנט על כל מטקבקיו, הפייסבוק על כל חבריו ואתרי הפורומים על כל בלוגריו- חושפים אותנו למידע ולדעות שבעבר היה קשה לנו להיחשף אליהן. בעבר גיבשנו את האג'נדה הפוליטית שלנו בעיקר על ידי התאמתה לסביבה החברתית והמשפחתית ("אני דור 3 לחברי מרכז!!")
    אין ספק שקשה לגבש החלטה פוליטית היום כשיש כל כך הרבה דעות מכל מקום,
    מה נכון? מה לא? למי זה טוב? מי מרוויח יותר??
    האם המשק הישראלי ריכוזי מדי?? האם 90% מאזרחי ישראל משתעבדים אך ורק על מנת לכלכל את בעלי ההון? האם אנחנו דור של עבדים מודרניים? או שבעצם הריכוזיות טובה? אולי הריכוזיות היא זו שמונעת מישראל להידרדר למשבר האשראי שאוחז באירופה וארה"ב? אולי בעלי ההון בעצם מצילים אותנו מלהפוך למדינת עולם 3 נכשלת? האם האחים עופר ביצעו עסקאות עם איראן או שאולי הם פשוט סייעו למוסד להחדיר נשק וסוכנים חשאיים לתוכה? האם שירת נשים בצבא היא דבר הכרחי? אבל מה בסך הכול החיילים הדתיים ביקשו? לא לשמוע אישה שרה? זה באמת כל כך מפריע לנו כעם שחייל יקום בזמן שחיילת שרה אם הוא מרגיש שהוא נמשך אליה?

  3. אני חושב שההגדרות האלו אינן מקריות כמו שאתה מתאר, וכן יש מתאם גבוה בין מה שאנשים חושבים באופן טבעי על דת ומסורת לבין מידת התמיכה שלהם בהגדלת תקציבים לצבא, למשל. יש כמה פילוסופים שדיברו על הנושא ואילו מאפיינים קושרים יחד את סלי הדעות של הימין והשמאל, סטיבן פינקר כתב על זה קצת ב"לוח החלק" אם אתה זוכר.

    • המאסה הכי רצינית שאני מכיר בנושא הזה היא "עימות בין השקפות" של תומאס סאוול.

      http://en.wikipedia.org/wiki/A_Conflict_of_Visions

      עם זאת לצערי הטקסט הזה, וגם שאר מעט הטקסטים הדומים שיצא לי לקרוא בנושא מאוד לא משכנעים. המפה הפוליטית (אפילו רק בארץ) הרבה יותר מורכבת משני סלי דיעות, וחוטי מחשבה שונים עוברים ויוצרים סוגים שונים של עקביות מחשבתית. מפלגה כמו ש"ס מכילה הרבה אלמנטים של שמאל (תמיכה במדיניות כלכלית "חברתית", רצון לקדם מו"מ מול הפלשתינים), וגם אלמנטים של ימין (דת וכל האלמנטים החברתיים הנספחים). ישראל ביתנו לעומת זאת היא מפלגה הפוכה לחלוטין, מפלגת ימין מדינית וכלכלית שמתנגדת לדת. שינוי הייתה למעשה כמו ישראל ביתנו רק עם דיעות שמאל בהקשר המדיני.

      קשה להאשים אף אחת מהמפלגות האלה בחוסר עקביות או בתפישות "מוזרות", ועם זאת אף אחד מהסלים האלה לא עומד בהגדרות הסטנדרטיות של שמאל וימין.

  4. קשה לי לראות איך אתה נמנע מזה בדמוקרטיה ייצוגית, תהה שיטת הממשל אשר תהיה.

  5. גם אני מברך את החוזר מהגלות.

    אתה כמובן צודק. זה לא שלגמרי אין קשר, יש מתאמים סטטיסטיים שחלקם אולי נובעים מהאמונה בעסקאות החבילה אבל חלקם אולי עמוקים יותר.

    הליברטריאנים מנסים לקדם מרחב עמדות דו-מימדי (מימד אחד עוסק במידת התערבות הממשלה בחיי הפרט, והשני בכלכלה) כדי לקדם את העמדות שלהם. כמובן שגם מרחב זה פשטני מדי.

    אין מה לעשות. אנשים צריכים לסדר את הראש שלהם בצורה הפשטנית הזו, והמערכת הפוליטית צריכה לעבוד איכשהו. זה קצת קשה לממשלה למשול אם כל אחד מחבריה יושב בנקודה אקראית במרחב דעות n מימדי. לכן אוספים כמה תחומים ביחד, ומנסים לאנוס את הציבור לקבל את עסקאות החבילה.

    זה מאוד מתסכל אם אתה אדם בעל דעות עצמאיות. מה שבפועל אנשים עושים זה מנסים לקדם את הנושאים שחשובים להם אבל הם לא הנושא ה-"עיקרי" דרך מה שקוראים לו היום החברה האזרחית. אולי צריך לחשוב על שיטה למסד את העניין הזה במסגרת הדמקורטיה גם בלי שהממשלה תהפוך לאפילו יותר אימפוטנטית.

    • תודה על הברכות.

      תראי מייק, הבעיה שלי היא לא עם המישור הפוליטי. הבעיה שלי היא עם המישור האינטלקטואלי והרעיוני – גם כשאנשים מדברים בינם לבין עצמם בלי קשר לבחירת מפלגה הם שמים תוויות על עצמם כמו "אני ימני" או "אני שמאלני", מראש זה מכניס ברירות מחדל בכל תחום מבלי שאנשים טורחים בכלל לחשוב על הדברים או לפקפק בשאר הדיעות שהמחנה שלהם מחזיק.

  6. בצלאל permalink

    כתבת יפה, אבל עשית רק חצי עבודה.
    עכשיו השאלה היא איך אתה מציע לשנות את המצב? איך אדם בעל מודעות חברתית/פוליטית בישראל יכול להגדיר את עמדותיו בצורה יותר מדויקת מבלי לפרוש מצע שלם?

    • אם אתה אדם משכיל, מורכב ובעל מודעות אין שום סיכוי שתוכל לתמצת את הדיעות שלך במילה או שתיים. כל ניסיון לעשות כך הוא חסר משמעות, ולכן לא תהיה אף פעם דרך לעשות את זה. הדרך היחידה לעשות זאת היא להיות פלקט, וזה קצת מצחיק להיות פלקט רק כדי שיהיה לך יותר קל להסביר את דיעותיך הפוליטיות.

      דרך קצת יותר סבירה עם כי לא חפה מפגמים היא לנסות להציב את את עצמך בספקטרום בתחומים נפרדים, אני למשל נתפש לרוב כאיש ימין פראקטי (בניגוד לאידיאולוגי) בתחום המדיני, איש מרכז כלכלי ואיש שמאל חברתי – אבל גם התיאור הזה כנראה לא מתאר היטב הדיעות הפוליטיות שלי בכל התחומים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: