Skip to content

המחאה החברתית שוב יוצאת לדרך, והחרדים בוודאי מחכים בקוצר רוח לגל ההטבות הבא

יוני 25, 2012

לפני כמה ימים פרסמו בכלכליסט ריאיון עם פרופ' עומר מואב שמעבר להיותו חוקר אקדמי מוביל היה גם יועצו של שר האוצר שטייניץ. וציטוט אחד מהראיון הזה מסכם היטב את כל הישגי המחאה החברתית של הקיץ שעבר:

"מואב לא הסתיר את דעותיו מעולם, וכבר בשלהי הקיץ שעבר הוא יצא לדבר עם המוחים ברוטשילד וניסה להסביר את משנתו. בין היתר טען כי המטרה שלשמה יצאו למאבק, כפי שהוא מגדיר אותה, שיפור איכות החיים של המעמד הבינוני בישראל – והדרישות שהם מבקשים יפגעו במעמד הבינוני בסופו של יום. "הנבואה הזו התגשמה בצורה די מדויקת. אם נסתכל על הנושא של הדיור זה מה שקרה בסוף. אני לא חושב שזה נכון שיכבידו את נטל המס על המעמד הבינוני, כדי להעביר עוד תקציב לחרדים".

ועל מה מואב מדבר בדיוק? שתי ההחלטות הכי כבדות תקציבית שהתקבלו כתוצאה מהמחאה בקיץ של שנה שעברה לא עזרו כלל לרוב משתתפי המחאה ששייכים למעמד הביניים, למעשה ניתן לומר שהם אפילו הרעו את מצבו. מי כן הרוויח מהמחאה? האוכלוסיה החרדית.

ה"הישג" הראשון של המחאה בקיץ שעבר היה תיקוף והגדלה של הדיור בר ההשגה לזוגות צעירים. המלכודת האמיתית בחוק התחבאה בסעיף הקריטריונים שקובע מי זכאי לדיור בר השגה. ואני מצטט:

"על פי הצעת אטיאס, 50% מהפרויקטים לדיור בר השגה יוקצו תוך התייחסות למרכיב השירות הצבאי ו-50% לא יכללו התייחסות למרכיב זה. בפרויקטים שיכללו התייחסות לשירות הצבאי יזכה זוג שמבקש לקבל דירה ב-5 נקודות זכות בגין כל שנת שירות בסדיר (בסה"כ 15 נקודות אפשריות). בנוסף, יינתנו 5 נקודות זכות בגין שירות מילואים פעיל של אחד מבני הזוג ועוד 10 נקודות בגין שירות צבאי או לאומי/אזרחי של בן הזוג השני. 70 הנקודות הנותרות יינתנו בגין שנות נישואים – 7 נקודות עבור כל שנת נישואים.

 במחצית השנייה של הפרויקטים יינתנו כל נקודות הזכות עבור שנות נישואים. בנוסף, הדירות יחולקו לפי מספר הילדים בכל משפחה, כאשר 45% מהדירות יוקצו לזוגות עם 3 ילדים או יותר, 35% יחולקו לזוגות עם ילד או שניים ו-20% יחולקו לזוגות ללא ילדים או לרווקים מעל גיל 35."

 הבעיה שהקריטריונים האלה נשמעים קצת מעורפלים אם לא מצמידים אליהם דוגמאות אמיתיות, אז אם ניכנס לפרטים ספיציפיים.

נניח שיש זוג חרדים שהתחתנו בגיל 18 (כפי שמקובל במגזר הנ"ל) והם בגיל 25 מחליטים לבקש דיור בר השגה, כמו גם זוג חילונים שהתחתנו בגיל 27 ופונים בגיל 28 לקבל דיור בר השגה. נניח ששני בני הזוג החילונים שירתו בצבא ואחד מבני הזוג גם מבצע שירות מילואים פעיל. מי יקבל קדימות בקבלת הדיור? ניחשתם נכון – הזוג החרדי.

 למעשה הקריטריונים בנויים כך שהם נותנים יתרון עצום לזוגות שמתחתנים בגילאים מוקדמים, וכשגיל הנישואים הממוצע בתל אביב עומד על מעל 30, ברור לגמרי שדיור בר השגה לא יהיה בר השגה למעמד הביניים: אלא בעיקר לציבור החרדי. ומי משלם את המיסים שמסבסדים את הדיור? ובכן זה כמובן מעמד הביניים. חוק דיור בר השגה הוא פשוט עוד דרך מתוחכמת להעביר כסף ממעמד הביניים לאוכלוסיה החרדית. עלות החוק אגב היא 1.5 מיליארד שקלים לשנה, לקרוא ולבכות.

 גם חוק חינוך חובה מגיל 3 מדגים את אותו הרעיון – ככל שלמישהו יש יותר ילדים, כך סביר להניח שהוא נהנה יותר מהחוק (מקבל יותר מימון באופן יחסי). ומי המגזר שיש לו הכי הרבה ילדים? החרדים כמובן.

 כשהקריטריונים לדיור בר השגה פורסמו הופתעתי מהשקט היחסי שבו הם עברו, המפלגה היחידה שניסתה לעשות משהו בנושא ואף עתרה לבג"צ הייתה ישראל ביתנו – ומהתרשמותי היא לא קיבלה שום קרדיט תקשורתי בנושא. המשמעות כפי שאני תפסתי אותה הייתה צריכה לגרום לכל מעמד הביניים לעמוד על הרגליים האחוריות שלו, הייתי מצפה להפגנות ענק מול הכנסת. אבל כלום, גורנישט, נאדה. ועכשיו ההפגנות חוזרות ואף אחד עדיין לא מדבר על הנושא הזה.

 האמת העצובה היא שהמחאה החברתית לא נשענת על יסודות אינטלקטואליים חזקים במיוחד. הדלק המרכזי מאחוריה הוא פופוליזם ולכן הדרישות שלה הן לא קוהרנטיות וטיפשיות. ומי שחכם מספיק כדי לרתום לטובתו את המחאה החברתית הוא הציבור החרדי שרוכב לו על משב הרוח הסוציאליסטי וגורם להעברה של עוד תקציבים מהעשירים (מעמד הביניים) לעניים (המגזר החרדי).

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

2 תגובות
  1. בקשר לעניין השני, זו דרישה שהגיעה מכלל המוחים. זו שזו דרישה דבילית שהתפוצצה בפרצוף זה לא אשמתם של החרדים.

    בקשר לראשון, אילו קריטריונים היית נותן?

    • לא האשמתי את החרדים, הפוליטיקאים שלהם דואגים לאינטרסים המגזריים שלהם. ועל אף שבטווח הארוך זה פוגע אנושות במדינה קשה להאשים אותם על התנהגות סבירה לחלוטין ביחס לנסיבות בהם הם נמצאים.

      לגבי הראשון, דיברו על קריטריון מיצוי פוטנציאל ההכנסה (שמתמרץ דיור לאנשים שעובדים). אבל אני אישית לא בטוח שדיור ציבורי הוא רעיון טוב, אולי היה עדיף להשקיע את הכסף בייעול מנגנונים בירוקרטיים והפשרת קרקעות לבנייה כדי שהשוק החופשי יעשה את שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: