Skip to content

טיל לוגי לצמחונות וחזרה

ספטמבר 17, 2012

"החטא החמור ביותר כלפי בעלי החיים אינו השנאה כלפיהם, אלא האדישות כלפיהם. זו התמצית של חוסר אנושיות" (ג'ורג' ברנארד שו)

הכל התחיל לפני כמה חודשים, יצא לי לשוחח עם חבר צמחוני. והגענו לשאלות הבנאליות: למה אתה צמחוני? מה עם סבל של בני אדם? ועוד שאלות כאלה או אחרות בהן נתקלים צמחונים מדי כמה זמן. כשלא הצלחתי להתמודד היטב עם הטיעונים שלו בעד צמחונות, התחלתי לחשוב ולקרוא על הנושא ונגלה לפניי עולם של מורכבות מוסרית ועניין אינטלקטואלי משמעותי.

צמחונים/טבעונים (בכל פעם שאני כותב צמחונים אני מכליל את שתי הקבוצות) משמיעים טיעונים רבים, הטיעון שמצאתי כהכי משכנע בשורה התחתונה הוא "האם זה מוסרי לגרום סבל לבעלי חיים אך ורק כדי שיהיה לך טעים?". הטיעון לא סתם מנוסח כשאלה, בסופו של דבר הוא סובייקטיבי למדי, כמו המוסר עצמו. ההשתקפות המוסרית והתרבותית של סבל משתקפת היטב גם בין הדתות, היהדות לדוגמה שלא אוכלת בשר, מקדשת קודם כל את העם היהודי ואת הנפש האלוקית, במקום השני עומדים שאר הגויים ולאחר מכן בהפרש לא כל כך ניכר הבהמות להן אין נפש כלל. בפרספקטיבה הזאת די ברור למה היהדות לא אוסרת לאכול בשר.

הבודהיזם לעומת זאת שם  את הסבל, או ליתר דיוק את ההימנעות מסבל במרכז הפרספקטיבה המוסרית של הדת. ולכן הבודהיסטים הם לרוב טבעוניים. והשאלה המרכזית שצריכה להישאל היא האם יש ערך בעיני המבתונן לסבל של בעלי חיים? ואני חושב שרוב בני האדם יענו על השאלה הזאת כן. בדיוק בגלל זה אנחנו מתחלחלים כשאנחנו רואים מישהו מתעלל בגור כלבים, או זורק אבנים על חתולים. הרוב המוחלט של בני האדם מרגיש באופן טבעי אמפתיה לבעלי חיים.

עם זאת יש הבדלים תפישתיים משמעותיים בהבחנה בין ערך של חיי אדם לחיים של בעל חיים אחר. רוב האנשים יסכימו שעדיף שימות כלב או קוף ולא בן אדם (או שכלב או קוף יסבול ולא בן אדם), למרות שגם כאן יש שוליים שסבורים שערך של סבל או חיים של בעל חיים שקולים ולפעמים אף עולים לחשיבות של אדם. לא על השוליים האלה אני רוצה לדבר. ישנו גם מדרג אמפתיה טבעי שמעדיף בעלי חיים יותר אינטיליגנטיים ודומים לבני אדם מאשר בעלי חיים פחות אינטיליגנטיים, בגלל זה אנחנו נרגיש יותר אמפתיה לשימפנזה מאשר ללטאה.

הגענו כאן לשתי תבונות מעניינות, סבל של בעלי חיים הוא שלילי בעינינו, אבל פחות שלילי מסבל של בני אדם. ומכאן עולה שאלה מעניינת, כמה בעלי חיים שווה כל אדם? האם סבל של אלף כלבים שווה ערך לסבל של בן אדם? האם מוות של מיליון פרות שווה למוות של בנאדם יחיד? ברגע שאנחנו מקבלים את שתי ההנחות הראשונות, הרי שתיאורטית חייב להתקיים מפתח מהסוג הזה. יכול להיות מישהו שיגיד שהיחס הוא כמעט אינסופי, כלומר מבחינתו עדיף שיסבלו טריליון גורי כלבים, ולא בנאדם אחד. אבל מכאן גם עולות שאלות כמותיות על הסבל, עד כמה סובל? האם שריטה של בנאדם שווה לעינוי של טריליון גורים?

החישובים שהצגתי נראים קצת טרחניים ומוזרים, אבל בשורה התחתונה אני הולך להתבסס על החישוב הזה כדי להראות שכמעט כל אחד בחישוב המוסרי הבסיסי ביותר הוא צמחוני.

אבל לפני זה אני מרגיש צורך להתייחס בקצרה לשאר הטיעונים שמעלים צמחונים:

א.      זה יותר בריא להיות טבעוני – לא מדוייק, אפשר לאכול מאוד בריא ולהיות אומניבור, זה הרבה יותר תלוי במה וכמה אתה אוכל באשר מה אתה אוכל. טבעוני יכול לאכול כל היום בצק עלים ושוקולד, ואמוניבור יכול לאכול בשר רזה ולחם מחיטה מלאה ולהיות בריא לא פחות.

ב.      טיעונים אקולוגיים למינהם – נכון, זה יותר אקולוגי להיות טבעוני. אבל זה גם יותר אקולוגי לצרוך פחות חשמל, או מוצרים באופן כללי. יש דברים הרבה יותר טובים לסביבה שאפשר לעשות מאשר להיות טבעוני.

ג.       זה לא מוסרי להרוג יצורים חיים בשביל הקיום שלנו – זהו טיעון שהוא אקסיומה מוסרית שאני מאוד לא מזדהה איתה, אני אגע בזה בהרחבה קצת יותר בחלק שמדבר על דגים ועכברים. חשוב גם להבדיל את זה מהטיעון שמדבר על סבל של בעלי חיים, שהמשמעויות המוסריות מאחוריו הן שונות לגמרי.

ד.      האדם לא נועד לאכול בשר – זה פשוט שקר, רוב המחקרים המדעיים המודרניים מראים שבן אדם בבסיסו הטבעי הוא אומניבור.

 לפי חישוב שהתבצע, בממוצע כל אדם בחייו אוכל כ-14,000 בעלי חיים. עכשיו איני רוצה להתחיל בפוסט הזה לפרט על הסבל שעוברים בעלי חיים בגידולם, כי הנושא הזה ידוע לכל מי שקצת מוציא את הראש מהחול מדי פעם, רק אסכם באנקדוטה קצרה: לתרנגולות בתהליך הגידול מקצצים את המקור בלי הרדמה כדי שלא יוכלו לפגוע אחת בשניה (המקור הוא איבר שמלא בעצבים, והתרנגולות מרגישות כאב עז כשזה מתבצע). אני גם מזניח כאן קצת לא בצדק את כל נושא תעשיית החלב והביצים, כדי לא להעמיס על הקורא אפילו יותר – אבל גם הן עומדות באותו סטנדרט מוסרי.

והשאלה שכל אדם צריך לשאול את עצמו היא, האם הסבל של 14 אלף בעלי החיים האלה, שווה את זה שיהיה לו טעים. כי בשורה התחתונה היתרון היחיד של אכילת בשר על פני תזונה צמחונית הוא שיהיה לך טעים. וכשאתה מעמיד את השאלה הזאת בפני רוב בני האדם אני חושב שהרוב יגידו שעדיף שבעלי החיים לא יסבלו, אבל בכל זאת ממשיכים לאכול בשר.

וזה נובע משתי סיבות די בנאליות, החברה שלנו בנויה מסביב לאכילת בשר: עוף בשבת, קאסה דה ברזיל, מנגל ביום העצמאות – אלו כמה דוגמאות קטנות לעד כמה עמוק אכילת בשר נתפשת כמובנת מאליו ולגיטימית בתוך המיינסטרים של התרבות הישראלית והמערבית. והסיבה השניה היא שתהליך ייצור הבשר מוחבא מאיתנו, אפילו הטרמינולוגיה עצמה שמתייחסת ל"ייצור" ולא למה שבאמת קורה: גידול וטבח מחביאה את כל הזוועות שקורות מאחורי הקלעים. הרבה צמחונים קוראים לאנשים לראות איך בעל החיים נטבח, בעיניי דווקא השחיטה היא החלק היותר הומני בכל התהליך, אם זה מתבצע בצורה מקצועית (וגם זה לא תמיד קורה) בעל החיים מת מהר והסבל שלו הוא לא גדול. דווקא הזמן שבו התרנגולת גדלה בהאבסה, בצפיפות נוראית כשכל ייעודה היא להיטבח בסופו של דבר היא החלק המזעזע באמת. הטבח הוא אמנם גרפי יותר ומזעזע יותר רגשית, אבל מבחינה תועלתנית אין ספק שבגידול טמון הסבל האמיתי.

אבל כשהמזון מגיע מוכן ומבושל, כשהתרנגולת היא שניצל או שיפוד וכשהפרה היא סטייק או המבורגר אז שוכחים שלפני זה היה בעל חיים שסבל בצורה נוראית כדי שלנו יהיה טעים (ובלי שום סיבה אחרת).

על עכברים ודגים

לפי הערכות, בכל 10 דונמים של חקלאות תעשייתית מתים בכל שנת גידול 150 בע"ח, כתוצאה מהדברה ומקציר. חלק גדול מבעלי החיים האלה הם עכברים שחיים בשדות. עכברים וחולדות כידוע משמשות פעמים רבות לניסויים מדעיים, הרבה בגלל הדמיון שלהם לבני אדם והעובדה שמדובר ביצורים מתוחכמים למדי. בהקשר של אינטיליגנציה ויכולת חישה אין הבדל משמעותי בין פרה לבין עכבר כשנראה שהעכבר הוא כנראה היצור היותר אינטיליגנטי.

כלומר, גם צמחונות וטבעונות בשורה התחתונה גורמת למוות וסבל של בעלי חיים, ובעוד בקר נשחט בצורה יחסית הומנית, עכברים עלולים לגסוס ימים כתוצאה מהרעלה או להיפצע קשות מטרקטורים בשדות. למעשה ישנם חוקרים שטוענים שחקלאות של בקר בשדות מרעה היא יותר הומנית מבחינת סבל לבעלי חיים מאשר שדות חקלאיים כי פחות בעלי חיים מתים עבור כל קילוגרם של חלבון [1]

אם זאת שווה להזכיר שבישראל לפחות רוב הבקר שאנחנו אוכלים לא ניזון בשדות מרעה אלא מקבל תוצרת חקלאית, כך שלמעשה אין שום חיסכון בחיים בהקשר הזה (באוסטרליה לעומת זאת רוב הבקר כן מגודל בשדות מרעה)

מכאן עולות שאלות מוסריות אפילו יותר מעניינות, נניח שאני בוחר לאכול עכשיו טופו במקום חיטה, למרות שאני יודע שנדרש יותר שטח כדי לגדל טופו (וכתוצאה מכך זה גורם להרג של יותר בעל חיים). עשיתי בעצם בחירה דומה לבחירה שעושה אומניבור, בחרתי לגרום להרג של יותר בעלי חיים רק כדי שיהיה לי יותר טעים.

הרבה טבעונים מתנערים מההשוואה הזאת בטיעון שהרג בעלי החיים לא נעשה בכוונה, אלא כתופעת לוואי מהגידולים החקלאיים. אבל אני מוצא את הטיעון הזה קצת פאתטי, ברגע שיודעים את ממוצע המיתות בשדה הרי אנחנו יכולים לחשב בדיוק מוחלט כמה בעלי חיים צריכת מזון צמחי תהרוג. העכבר בשדה סובל לא פחות, גם אם ההרג נעשה בצורה מכוונת וגם אם לא.

ומכאן אנחנו מגיעים לדגים, הרבה מהצמחונים לא אוכלים דגים. הרבה בגלל הטיעון המוסרי ההוליסטי-דתי שמדבר על כך שאסור להרוג בעלי חיים בשביל רווחת בני אדם. ועם זאת הטיעון הזה הוא חלש ואבסורדי, נניח שאנחנו צריכים לצרוך שני קילוגרם של חלבון. דרך אחת היא לגדל חומוס/טופו/אורז בשדה, ודרך אחרת היא לדוג כמות כלשהי של דגים בים או בבריכת דגים.

הרי שבדרך הראשונה אנחנו מרעילים ודורסים עכברים שהם יצורים הרבה יותר אינטיליגנטיים ומפותחים מדגים, בדרך השניה אנחנו גורמים לסבל קצר לרוב (ההריגה כתוצאה מההוצאה מהים) ליצורים נחותים וטיפשים הרבה יותר.

ועם נראה שרוב הצמחונים מחזיקים בדיעות מוסריות שהן יותר "דתיות" (מתבססות על אקסיומות) מאשר תועלתניות גם כאשר זה נוגע לסבל.

השאלה השנייה שעליה לא קיבלתי תשובה משכנעת היא למה לא להרוג דגים? הרי הדג בסופו של דבר ימות גם ככה בין אם מזקנה/רעב/יטרף על ידי דג אחר. מהי המשמעות של עוד שנת חיים עבור דג? ישנם טיעונים אקולוגיים שמדברים על דגה מוגזמת והם לגיטימיים, אבל מבחינת סבל נראה שאכילת דגים מוסרית הרבה יותר מחקלאות כמקור לחלבון.

תרנגולות ובקר

הרבה פעמים כשאנשים עושים את המעבר, הם מתחילים מצמחונות ולאחר מכן עוברים לטבעונות. המעבר הזה הוא אמנם מאוד טבעי מבחינה פסיכולוגית, אבל לטעמי מעבר הרבה יותר קל ותועלתני יהיה קודם להפסיק לאכול עוף וביצים, ולאחר מכן לאכול בקר וחלב.

אמנם שני בעלי החיים האלה מוגדרים בכפיפה אחת, אבל למעשה יש הבדלים מאוד משמעותיים בינהם.

א.      תרנגולות הם יצורים קטנים יותר – נדרש להרוג יותר מ-10 תרנוגלות כדי לקבל את אותה כמות בשר שנותנת פרה אחת.

ב.      תנאי הגידול של התרנגולות גרועים הרבה יותר – לולי סוללה וגידול של תרנגולות לשחיטה גרועים הרבה יותר מבחינת סבל מאשר רפתות של בקר לתעשיית החלב או תעשיית הבשר.  לרוב דווקא בתעשיית הבקר יש התייחסות אמפתית והרבה פחות תעשייתית לפרות. לפחות בארץ רובן מוחזקות בתנאים סבירים למדי, ולפעמים אפילו בתנאים טובים הייתי מעז להגיד.

לסיכום

כמה כללי אצבע להקטנת סבל בעלי חיים:

–          לאכול דגים זה טוב

–          תרנגולות וביצים זה רע מאוד

–          מוצרי חלב זה לא טוב, אבל עדיף על פני ביצים

–          לאכול בקר שגודל בשדות מרעה עדיף על מזון צמחי, אכילת בקר שלא גודל בשדות מרעה עדיין עדיף על פני אכילת תרנגולות.

[1] –http://www.morehouse.edu/facstaff/nnobis/papers/Davis-LeastHarm.htm

נ.ב

מאמר מצויין של יובל נוח הררי, שמפרט על הקשרים הבעיתיים שיש בין מעשים לבין השלכות. ולמה לא בטוח שדווקא טבעונות היא אופטימלית.

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1731182

מודעות פרסומת

From → Uncategorized

3 תגובות
  1. ההוא מהזה permalink

    – עד כמה שאני יודע, ועד כמה שהצלחתי לבדוק באינטרנט, רוב הבודהיסטים הם לא טבעונים. חלקם, לא כולם, צמחונים, ויש זרם מסוימים שגם מטיפים לטבעונות.
    – לגבי נקודה ב', הטיעונים האקולוגיים – זה פשוט לא קשור: העובדה שיש דברים אחרים שתורמים לסביבה יותר מטבעונות לא מורידה בכלל מלהיות טבעוני, כמו שניסית להציג את זה. אני אביא עוד דוגמה: 'נכון, זה עוזר ללכת ולהתנדב בבית חולים, אבל זה הרבה יותר טוב להיות שר אוצר ולהעביר כספים למשרד הבריאות'. מן הסתם, העובדה שבעת כהונה כשר אוצר אתה יכול לתרום יותר לביה"ח, אין בה כדי לשכנע שזה לא עוזר ללכת ולהתנדב בבי"ח ושלא כדאי לעשות את זה.
    – לגבי עניין ה"טעים" – שים לב שאתה הופך פה משהו שהוא לא באמת דו-כיווני. אי-אפשר, לדעתי ומנסיוני, לקחת את השאלה "האם זה מוסרי לגרום סבל לבעלי חיים אך ורק כדי שיהיה לך טעים?" ולהפוך אותה להיגד הבא: "אם לא תגרום סבל לבעלי חיים לא יהיה לך טעים" או "אם לא תאכל מוצרים מן החי לא יהיה לך טעים". לכן, אני מאוד לא מסכים איתך בעניין מה שכתבת על היתרון באכילת בשר על-פני תזונה צמחונית – "שיהיה לך טעים". לדעתי, היתרון היחיד בלהמשיך לאכול בשר על-פני לעבור לתזונה צמחונית, הוא "שלא תצטרך לשנות את ההרגלים שלך".
    – לגבי המחקר שהבאת בנושא הרג חיות בר בשדות חקלאיים, שכחת להביא את הביקורת שמצורפת אליו, שמוצאת בו שלושה פגמים עיקריים: http://www.veganoutreach.org/enewsletter/matheny.html#_ftnref2
    ואכן, לפעמים קשה לי לחיות עם עצמי כבן-אדם שכמעט לא משנה מה אעשה, תמיד התוצאות יהיו קשורות בהרג בע"ח. לכן, אני משתדל לבחור בהחלטות שיביאו לכמה שפחות הרג. אם תקרא את התגובה, תראה שאכילת בשר לא מביאה בשום צורה לפחות הרג.
    – לגבי דגים, ואני לא אומר את זה מתוך ידע שכך זה תמיד, אלא מתוך דברים שאני רואה בשוק וכו', לא נראה שהם מתים ישירות מההוצאה מהים. כשהם מגיעים לשוק ולחנויות הדגים הם עוד חיים ומתפתלים. בעבר (היום גם?) אני יודע שהיו שמים דגים באמבטיה, ואח"כ היו מביאים אותם למטבח והורגים אותם עם מכת מערוך.
    קשה לי, מבחינה נפשית, להתייחס לסוגיה הזו מבחינת מספרים נטו. אני לא יודע אם בכלל ניתן לחשב ולכמת את הסבל והמוסריות של קבלת חלבון מאכילת דגים לעומת קבלת חלבון מחקלאות. ואכן, אני מרגיש יותר טוב עם עצמי כאשר אני לא אוכל דגים וגורם להם סבל, שכן להבנתי הם מסוגלים לחוש כאב, על-אף שיכול להיות שההשלכות הן סבל של חיות אחרות. יכול להיות שיש פה סוג מסוים של צביעות, אבל גם אני לא יודע את זה, כי לא קראתי על זה אף מחקר, וגם לפעמים אתה עושה דברים נוראיים כדי להרגיש טוב עם עצמך.
    כנראה שעבור הדג אין משמעות רבה בעוד שנת חיים, לפחות לא שהוא מסוגל להבין, אבל עבורי משמעותי מאוד לדעת שאני לא גזלתי מאף דג במכוון כמה משנותיו. לטיעונים האקולוגיים לא אתייחס, כי אתה הרי מסכים איתי.
    – על מה אתה מבסס את סעיף ב', בקשר לתנאי הגידול של פרות? ניסיון אישי?
    – עם כללי אצבע כאלה, מי צריך אצבעות.
    לסיכום, נראה לי שטיעוני הנגד, או לפחות טיעוני הלא-בהכרח-בעד שלך בהקשר לצמחונות-טבעונות, הם שניים:
    – טעם
    – הרג שמתבצע בעת חקלאות
    לגבי הנקודה הראשונה, אין לי הרבה מה להגיד. צריך לנסות ולראות. אי-אפשר להגיד ש"אם אתה לא אוכל בשר אז לא טעים לך".
    לגבי הנקודה השנייה, אם זאת תהיה בעיה באמת גדולה, ואולי היא באמת כזאת, אני די בטוח שאפשר למצוא לה פתרון, כמו למשל, לשים גדרות צפופות מסביב לשדות החקלאיים. גדרות שיגיעו גם לעומק כמה מטרים, ככה שעכברים וכו' לא יוכלו להיכנס אליהם, או לפחות ייכנסו פחות. לא?

  2. מצטער על האיחור. אתה קצת סותר את עצמך. מצד אחד אתה אומר שהחלק הקשה ("המזעזע באמת") הוא הסבל מההחזקה בכלובים וההאבסה וכו' ולא השחיטה שיכולה להיות הומנית ורק נראית גרפית ומזעזעת רגשית. זה דבר הגיוני להגיד שאיך שזה נראה ומרגיש לא משנה וצריך לחשוב על זה בהגיון.

    אבל מצד שני כל הטיעון שלך בפסקאות שלמעלה מתבסס על איך שזה מרגיש ונראה. על זה שרוב האנשים (כן, גם אני) חשים אמפתיה למראהו של בע"ח סובל. אבל רגע, איך שזה נראה לא קובע, והאמפתיה זה לא מספיק כדי לקבוע חשיבות זוכר?

    אני מסכים איתך שצריך לחשוב על זה בהגיון. גם על האמפתיה הבסיסית צריך לחשוב בהגיון. מאיפה זה מגיע? מה זה אומר? האם זה באמת חשוב? האמפתיה שלנו היא משהו טבעי, חלק מהמנגנון שנועד למנוע מאיתנו לנהוג באלימות רצחנית כי אנחנו בע"ח חברתיים וצריכים להסתדר עם אחרים. אנחנו חיים בחברה שבה הבשר מגיע מוכן מהסופר ואנחנו לא צדים אותו ומפרקים אותו בעצמנו, אז לא פיתחנו חסינות למראות האלה. אבל שנינו מכירים את הכשל הנטורליסטי ויודעים שמה שטבעי לא בהכרח נכון, אז אין טעם להתווכח מה הטבעיות האמיתית. יש טעם לחשוב מהיא האמפתיה הזו שאנו חשים ומתי אנחנו צריכים לייחס לה חשיבות מוסרית (ומתי היא סתם משהו שקורה במוח שלנו ולא צריך להיסחף אחריו, כמו למשל בזמן צפיה בסרט עצוב).

    באופן אישי האתיקה שלי עדיין לא מבוססת על סבל, ולכן הטיעונים על סבל לא משחקים אצלי תפקיד. ובעלי חיים לא נחשבים בעיני (למרות שהאמפתיה שלי והתרבותיות שלי לא בקלות היו מאפשרות לי להרוג בעל חוליות במו ידי).

    אני עדיין שלם עם העוף שאכלתי היום.

  3. אם עוד לא ראית, אז הנה תמונה שדיי ממחישה את מה שכתבת 🙂

    http://www.smbc-comics.com/index.php?db=comics&id=2393#comic

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: